כנגד שלושת הנאשמים הוגש כתב אישום שעניינו שרשרת אירועים שהתרחשה, על-פי הנטען, ביום 11.8.11 בראש העין וכאשר לכל אחד מן הנאשמים יוחסו בכתב האישום עבירות, כפי שהמאשימה ראתה את חלקם באירועים.
יאמר כבר עתה, כי עם תום פרשת התביעה, טען ב"כ נאשם 1, כי למרשו יוחסה, בין היתר, אף עבירה של הפרת הוראה חוקית, בטענה, כי בעת ביצוע המעשים הנטענים, הוא היה נתון בתנאים מגבילים, אשר אותם הפר אותה עת.
מאחר שאכן התביעה לא הביאה, במהלך פרשת התביעה, ראיה כלשהי להוכחת ההוראה החוקית שניתנה בעניינו של הנאשם 1 וממילא גם לא ראיה כלשהי באשר להפרת הוראה זאת, התקבלה הטענה כי אין להשיב לאשמה והנאשם זוכה איפה מהעבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 א' לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
שני עדי תביעה מרכזיים העידו בבית-המשפט והם דור ברדה ושגב אדינגר, אשר הם למעשה המתלוננים בתיק זה.
אין מחלוקת, כי למתלוננים ולנאשמים אין היכרות מוקדמת טרם האירועים נשוא הלילה הרלוונטי.
דור ברדה סיפר בבית-המשפט, כי בליל האירוע, בסמוך לשעה 4 לפנות בוקר, שב מביתו של חברו שגב, אשר בכפר סבא, ומשהגיע למחסום בראש העין, עמד במקום רכב בצבע לבן, מסוג מאזדה, אשר לא הניח לו לעבור. כאשר עמד מאחורי רכב זה יצא מאן דהוא, אשר היה נטול חולצה לגופו, מן הדלת האחורית של המאזדה והחל לרקוד מסביב לאוטו. כן ציין, כי נאשם 1 עובדיה עמר עמד במקום ובעוד הוא ממתין ברכבו שלו ניגש אליו לחלון הרכב ושאל אותו לזהותו ולפשר מעשיו במקום. העד ביקש, כי יזיזו את הרכב על-מנת שיוכל להמשיך בנסיעתו ותגובתו של עובדיה היתה אתה לא יודע מי אתה ומי אני וקרא לנוסעים האחרים ברכב המאזדה לצאת ממנו. כאשר ראה את האחרים יוצאים מן הרכב הבין, כי הם מתכוונים לפגוע בו ולכן עלה על המדרכה ונמלט מן המקום.
במראה האחורית של הרכב הבין, כי הם נכנסו לרכבם והמשיכו בנסיעה אחריו. משעצר את רכבו יצאו נוסעי הרכב מן הרכב, הגיעו לרכבו שלו וניסו להוציאו מן הרכב מבעד לחלון, תוך כדי שהם מנסים למשוך אותו. העד היה שרוי בבהלה ועם זאת הצליח להמלט מן המקום בנסיעה. מיד לאחר מכן עצר את הרכב והתקשר לחברו שגב, על-מנת שיגיע למקום לסייע לו. סיפר לו כי תקפו אותו ורצו להוציאו מן הרכב ושגב ביקש אותו להמתין במקום עד אשר יגיע אליו. לאחר ששגב הגיע למקום יצאו לחפש אחר אותם בחורים, כאשר העד הבהיר שעשה כן, על-מנת לקבל את מס' הרכב שלהם ואף לדעת את מקום מגוריהם, על-מנת שפרטים אלה יהיו בידיו לשעת הצורך. והנה ראו את רכב המאזדה כשלידו נאשם מס' 3 אסף ואנה. העד הבהיר לשגב כי זהו אחד מן הבחורים ואזי יצא שגב מרכבו, בעוד אסף רץ חזרה, ככל הנראה בחזרה לכיוון הבית ואז בעוד העד יושב ברכבו שלו הבחין, כי הבחורים הנוספים יוצאים לעבר שגב ומקיפים אותו, תוך שהם מתחילים להכות אותו. העד יצא מרכבו לעברו של שגב ובדרכו אליו פגש בעובדיה, אשר יצא מביתו שהוא אוחז בסכין ומתקדם לעברו. העד החל ללכת לאחור אך עובדיה אמר לו כי עליו לעמוד במקום, שאם לא כן יחתוך אותו. אותה עת המשיך העד ללכת לאחור ואיבד קשר עין עם שגב, אך הספיק להבחין כי מכים אותו וכי הוא אינו מצליח להגן על עצמו. לאחר מכן הצליח להבחין כי שגב נמלט מן המקום לעבר רכבו. עובדיה, אשר ראה את שגב רץ, דלק אחריו תוך שהוא עוזב את העד. העד הבהיר, כי לאחר שראה את אסף ליד הרכב, יצאו לעברם האנשים שהיו ליד הרכב במפגש הקודם, עובדיה, נאשם מס' 2 פאבל (פשה) ואדם נוסף שאת זהותו אינו יודע. כל אלה יצאו לעברו של שגב, הקיפו אותו והכו אותו. ובאשר לו עצמו - הרי שאסף ועובדיה תפסו אותו והושיבו אותו על המדרגות בסמוך למקום וכך קרה לאחר ששגב הצליח להמלט לאחר שנפצע. תפיסתו נעשתה כך שאסף אחז אותו ביד ימין והושיבו בניגוד לרצונו, בעוד עובדיה נעמד מולו והבהיר לו מי הוא ועם מי הוא מתעסק וכי הוא, עובדיה עמר, שולט בראש העין. כל זאת לווה באגרופים לפניו של העד.
בשלב זה יצאה אמו של עובדיה מן הבית והעד משער, כי התעוררה בשל הרעש שהיה במקום ושאלה את עובדיה לפשר האירועים. עובדיה הרגיעה אותה כי מדובר בחברים משוחחים במקום ולאחר שהיא עזבה את המקום המשיך להכות את העד ולאיים עליו ואף הוסיף שבשל שהעיר את אמו מגיע לו למות. העד ניסה לקום ולהמלט מן המקום, אלא שעובדיה דלק אחריו, הפילו אל הקרקע והכה אותו וכשאמו חזרה למקום הרימו, חיבקו ואמר לה אנחנו חברים ומדברים. לקח אותו לרכבו של העד ואמר לו להיכנס, כאשר הוא, עובדיה, נכנס יחד עמו לרכב. העד הבהיר, כי לא הזמין את עובדיה להיכנס לרכבו, אך למעשה היה שרוי אותה עת בפאניקה ולא היתה לו כל ברירה אחרת ובלשונו שלו "הייתי מוכן לעשות הכל כדי שזה יגמר".
ביושבם ברכב הבהיר עובדיה לעד, כי הפעם "נפל לא טוב" וכי הוא לא פראייר וכי עתה הוא מנסה לפייס אותו. עוד הבהיר העד על מהלך האירועים שתיאר לעיל, כי כאשר עובדיה יצא מביתו עם סכין, הבין כי שגב נמלט מן הבחורים, הוא התקדם לעברו וחתך אותו. לאחר מכן כאשר עובדיה התקדם לעברו עם הסכין, הבחורים האחרים היו בסמוך לשגב ועסקו בהכאתו. ובאשר לכלל האירועים שתיאר לעיל, הרי יתכן שסיפר אותם או סיפר אותם באי סדר מסויים שלא על-פי סדר כרונולוגי, כיוון שהיה בהיסטריה. עם זאת עמד הנאשם על גרסתו באשר להתרחשות האירועים וכן עמד על כך, כי בידוע של עובדיה היה סכין וכי בידו של פאבל היתה אלה.
בחקירה הנגדית שב הנאשם והסביר, כי מיד לאחר האירוע הראשון, כאשר לטענתו ניסו להוציאו מבעד לחלון הרכב, בחר להתקשר לשגב, כי הוא היה הראשון שעלה בדעתו, לצורך כך. בחקירתו הנגדית לב"כ נאשם 1 הכחיש העד בתוקף, כי הזעיק למקום את שגב ויחד עימו יצא לחפש אחר האחרים, מתוך מטרה "לסגור עימם חשבון" בשל האירוע שקדם לכך ושב על הסברו כי שיחת הטלפון בוצעה מתו הפאניקה בה היה שרוי. הוא הכחיש כי שגב הפנה אותו, כי יתקשר לאביו והוא סירב לעשות כן וסיפר כי, משהגיע שגב לראש העין הוא סיפר לו את שסיפר לו קודם לכן בשיחת הטלפון, כי תקפו אותו וניסו להוציאו מבעד לחלון. משהוטח בו כי נוסע נוסף ברכב, אמיר זוסמן טען, כי לא התנהלה ביניהם בכלל שיחה במקום, הבהיר כי זו התקיימה אלא שהיתה קצרה מאוד. או אז נאמר לו שזוסמן מאשר קיומה של שיחה, אלא שלדבריו כל שאמר העד, הוא שעל שגב ועל זוסמן לנסוע בעקבות העד במהירות. העד הכחיש אמירה כזאת. עוד הוסיף העד והבהיר, כי במהלך הנסיעה אל ביתו של עובדיה עמר נסע הוא ברכבו בעוד ששגב וזוסמן נסעו ברכבו של שגב, ואותה עת לא התנהלה ביניהם שיחה כלשהי, אף לא באמצעות מכשיר הטלפון. את ביתו של עובדיה עמר מצאו באקראי, כך לדבריו, תוך כדי נסיעה ברחובות הסמוכים ולמעשה זיהו את המקום בעקבות כך שראו את אסף עומד ליד הרכב, כפי שתיאר. אמנם כפי שציין לעיל הוא חיפש אחר הרכב ואחר האנשים על-מנת ליטול את מס' הרכב ואת פרטיהם של האנשים, אך אישר שבכל זאת ירד מרכבו והיה זאת לאור ההתפתחויות שהיו במקום. משנשאל הכיצד הוא יודע מיהו אסף וכיצד זיהה אותו, ציין כי זיהה את פניו וכמי שהיה נהג הרכב. באשר לאירוע שהתרחש במחסום, עם הגיעו לראש העין, ציין העד בחקירה נגדית, כי ברכבם של הנאשמים היו 4-5 אנשים, עובדיה יצא מהמושב האחורי, השניים הנוספים אין הוא זוכר מאין יצאו, כיוון שהיה ממוקד בעובדיה. הוא אישר כי אסף שנהג ברכב, הזיז אותו מעט, אך עדיין לא התאפשר המעבר שלו באזור המחסום ועל כן נאלץ לעלות על המדרכה שהיא למעשה אי תנועה שהיה במקום. העד המשיך וציין כי לטענתו היו שלושת הנאשמים שיכורים אותה עת. אמנם רק עובדיה התקרב אליו וממנו הריח ריח של אלכוהול, אך גם באשר לשניים האחרים התרשם אותה עת, כי הם היו שיכורים, הגם שלא היו בינו לבינם חילופי דברים. העד אישר כי במשטרה מסר כי אכן 4-5 אנשים הם שניסו להוציאו, גם מאוחר יותר, מבעד לחלון הרכב ועמד על דעתו זו גם בבית-המשפט. הוא אמר כי אינו יכול להעיד על מספרם בוודאות, אך זו הערכתו וכן עמד על דעתו, כי אותה עת עובדיה הכה אותו באגרופים בפניו, תוך שהאחרים מנסים למשוך אותו אל מחוץ לרכב. לדבריו אינו יכול להבהיר את הדברים מעבר לכך מאחר שהם מעורפלים והיו ידיים רבות בחלון. מדובר באירוע קצר ביותר ואין הוא יכול למסור במדוייק מה היה חלקו של כל אחד ואחד מהם באותו רגע.
בחקירה נגדית לב"כ נאשם 1 הבהיר, כי לאחר הבהיר כי לאחר מכן לאחר שעזב את המקום המשיכו האחרים לנסוע ברכבם שלהם אחריו, תוך שהוא מנסה להתחמק מהם הם נצמדים אליו וממשיכים לעקוב אחריו.
לשאלות ב"כ נאשם 2 השיב, כי במהלך מעקב זה שלהם בחר לעצור (ואז ארע האירוע של הנסיון למושכו אל מחוץ לרכב מבעד לחלון) מאחר שניסה לברר מה למעשה מבקשים הנאשמים ממנו. עם זאת הדגיש, כי הוא לא יצא מן הרכב.
משהטיח בו הסניגור כי למעשה לגרסתם של הנאשמים הם נצפו ע"י המשטרה בשעה 02.50 כפי שעוד יפורט לעיל ומשם נסעו למישרין לביתו של עובדיה ועל כן כל תיאוריו באשר לחלק זה של האירוע בשקר יסודם השיב, כי כך היה וכי גרסתם של הנאשמים שקרית. הוא הוסיף וחזר על גרסתו שלו, כי הגיע למחסום המדובר בשעה 04.00 לערך. כן השיב, כי הוא זיהה את הנאשמים על-פי פניהם ואת עובדיה גם על-פי כך שהלה הזדהה בפניו.
משנשאל ע"י ב"כ של נאשם 3, אסף, באשר לחלקו של אסף באירועים השיב, כי באשר למחסום לא יוכל למסור במדוייק, שכן כולם פגעו בו אותה עת ובאשר לחלק המאוחר יותר של האירוע, הרי שחלקו של אסף התמצה במדרגות, כפי שתיאר לעיל. העד ציין כי אינו זוכר חלקם של חלקים מסויים של האירוע וכי עשה מאמצים להדחיק חלקים כאלה ואחרים מן האירוע, אשר בלשון המעטה לא נעלם לו כל ועיקר. על כן השיב לשאלות רבות באשר לתיאור מדוייק ומפורט של מעשיהם של נאשמים כאלה ואחרים בנקודות זמן כאלה ואחרות, כי אינו זוכר מה עשו אותה עת וכך השיב לשאלותיו של ב"כ נאשם 3 - אסף - באשר לחלקו של אסף באשר לתקיפתו של שגב. כך גם השיב, כי השלב בו יצא הוא מרכבו מעורפל, במידה מסויימת, אך ברור לו כי בשלב כלשהו הוא עזב את רכבו ויצא. אין הוא יכול לפרט כמה זמן ארכה התקרית לגבי שגב ואף ציין כי לא היתה לו כל "תפיסת זמן" בשל ההסטריה בה היה שרוי בזמן האירוע. בהסטריה זו אף נימק אמירות שלו שונות במשטרה, כגון "כולם יצאו עם אלות וסכינים, סכיני מטבח...". הוא ציין כי הודעה זו נגבתה מיד לאחר האירוע בשעה 05.00 בעודו שרוי בהיסטריה, אך הוא מבהיר וחוזר על דבריו, כי באירוע היו סכין אחד ואלה אחת, כפי שציין לעיל. על-מנת להעמיד את סדר האירועים כראוי, חזר והבהיר לב"כ נאשם 3 בחקירה הנגדית, כי הבחורים יצאו מן הבית ועובדיה הוא זה שניגש לעברו, כאשר סכין בידו, יחד עם זאת, עובדיה לא פגע בו באותה עת, אלא פשוט הלך אחריו כאשר הוא הלך לאחור. אמנם הוא התקדם לעברו במטרה לפגעו בו, אך כאמור, בשלב זה לא עשה לו דבר. אותה עת האחרים הם שהיכו את שגב. לאחר הדברים האלה פנה עובדיה לכיוונו של שגב ודקר אותו. לטעמו של העד גם נאשם 2, גם נאשם 3, היכו את שגב. גם אם שגב אינו אומר כך, הרי שהוא עומד על דבריו אלה. לאחר ששגב נמלט מן המקום ולאחר שנדקר כאמור, הותקף גם הוא. ובאשר לסדר האירועים לגביו, הוא ישב על המדרגות, הותקף שם, מיד לאחר מכן הפילו אותו על הרצפה ושוב הוכה. קטע נוסף זה של האלימות כונה בפיו בהודעתו "לינצ'".
העד מסר, כי חרף המכות שהפליאו בו הנאשמים, הרי שלא נותרו סימני חבלה על גופו מלבד נפיחות ואדמומיות. הוא לא נזקק לטפול רפואי עקב כך.
לשאלות ב"כ נאשם 1 הבהיר העד, כי הוא היה בקשר עין עם שגב בעת אירוע הדקירה ואף ראה את עובדיה אוחז בסכין. אמנם את הדקירה עצמה לא ראה באופן ממשי, אך הבחין בתנועה ובאירוע באופן כללי. על כן השיב, כי אינו יודע לאשר את גרסת שגב כי הסכין הוחזק הפוך ועוד השיב, כי אינו יודע מה עלה בגורלו של סכין זה ולאן נעלם.
משהטיח ב"כ נאשם 1 בעד, כי הוא וחבריו הגיעו למקום על-מנת להפליא את מכותיהם בנאשמים ולא כגרסתם שלהם ועל כן יש להאמין לנאשמים ולא לעד, השיב לו העד: "תראה את מי תקפו ואת מי לא ועל מי נשארו סימנים". ומשהוטח בו כי הנאשמים 2 ו-3 מסרו בהודעותיהם כי הגם שהם קושרים עצמם לאירוע, הרי שעובדיה, נאשם 1, אינו קשור לקטע האלים השיב, כי מדובר בשקר וכי השניים מנסים להגן עליו.
העד הבהיר, כי סירב לערוך עימות עם הנאשמים במהלך החקירה, ואכן מסר לחוקרים, כי הוא מסרב לעשות כן, מאחר שהוא מפחד להתעמת איתם ולעמוד מולם וכי אף היום הוא חש אותה מידת פחד כאשר הוא מעיד מולם.
שגב אדינגר התייצב בבית-המשפט לאחר שתחילה סירב לעשות כן והבהיר, כי לא הגיע למתן עדות בשל בעיות שונות בביתו ובשל שיש לו סדר עדיפויות אחר. עוד אישר, כי גם במשטרה לא מיהר להגיש תלונה והסביר "מה שהיה היה ועבר". עם זאת ציין, כי אינו פוחד מהנאשמים והוא חש פחד אך מאלוהים.